תביעה ופיצוי נזק גוף בתאונת דרכים

המקרים שאפשר לתבוע נזק גוף בתאונת דרכים

כדי לתבוע נזק גוף מתאונת דרכים, הדבר החשוב ביותר הוא שנגרם נזק גוף. הנזק לא צריך להיות משמעותי וגם על נזק קל אפשר לקבל פיצוי. בחינת נזק גוף נעשית לפי טיפול רפואי שניתן. לכן מי שכאב לו לאחר תאונת דרכים אבל לא הלך לטיפול רפואי במוסד רפואי (גם רופא המשפחה בקופת החולים זה בסדר) – לא יוכל לדרוש פיצוי.

ככל שהפגיעה חמורה יותר, הצריכה טיפול מורכב יותר, וניתנה על ידי גורמי מקצוע הנוגעים לסוג הפגיעה – כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.

תאונת דרכים שגרמה נזק גוף מרכב שפגע ברכב זה ברור. אבל במקרים שאפשר לתבוע נכללים הולכי רגל שנדרסו, רוכבי אופניים שנפגעו מרכב כולל באופניים חשמליים, נוסעים ברכבת (רכבת נחשבת רכב מנועי לצורכי ביטוח חובה) שנפלו בבלימה או אפילו בירידה מהרכבת, עובד שנדרס על ידי מלגזה מסוג מתאים בסופרמרקט, מי שנפל בירידה מהרכב או שדלת רכב נטרקה על ידו.

המקרים הברורים הם ברורים, אבל יש מקרים שפחות ברור, ועורך דין מיומן ידע לזהותם ולבחון האם הם נכללים בהגדרה של תאונת דרכים.

המשמעות וליתר דיוק העדר משמעות לשאלה מי אשם או אחראי לתאונה

נפגעים רבים מהססים מלתבוע נזק גוף מאחר והם חושבים שהם אשמים בתאונה או תרמו לה. למשל נפגע שאומר לא שמרתי מרחק ופגעתי ברכב, אז ממי אתבע. זו הטעות הנפוצה ביותר שנתקלים בה עורכי דין, ואסור בכלל לחשוב על השאלה מי אשם בתאונה!

בנזקי גוף מתאונת דרכים השאלה מי אחראי לתאונה או אשם בהתרחשותה – חסרת משמעות. כל נפגע – נהג, נוסע, או הולך רגל – זכאים לפיצוי. שאלת האשם אפילו לא משנה את גובה הפיצוי.

שני נפגעים זהים לחלוטין בנתוני הנזק שלהם, יקבלו את אותו הפיצוי למרות שהאחד נסע באור אדום כשהוא מסתכל בטלפון הנייד, והשני באור ירוק ובערנות לכביש. ככה זה. זה החוק.

מי משלם את הפיצוי אם אין בכלל שאלה של מי אשם או אחראי לתאונה. ממי תובעים?

הפיצוי משולם באמצעות חברות ביטוח, ולמעשה על ידי ביטוח חובה, שכל רכב ונהג מחויב לו.

החוק קובע כי כל נוסע או נהג יתבע את הרכב שבו הוא ישב בעת התאונה. מאחר ואין אפשרות בחירה לתבוע נהג אשם בתאונה, אז אין השתתפות עצמית ואין שינוי בפרמיית ביטוח החובה בשל תביעה כזו. הולך רגל יתבע את הרכב שממנו נפגע (אפילו אם באשמתו התפרץ לכביש וקפץ מול הרכב, כי כבר אמרנו שאין אשמה), ואותו דבר כמו הולך רגל גם רוכב אופניים ואופניים חשמליים יתבע את הרכב שממנו נפגע אפילו אם האופניים פגעו באחוריי רכב שנסע מלפנים. לחלק מהנפגעים זה נשמע מוזר, אבל זה החוק. כל נפגע זכאי לפיצוי אשם או לא אשם, ועורך הדין יזהה תעודת ביטוח חובה של איזה רכב רלבנטית למקרה.

תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, האם אפשר לתבוע גם את הביטוח הלאומי וגם חברת ביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה או שצריך לבחור.

לא צריך לבחור. התביעה היא גם וגם.

תאונת דרכים תוך כדי עבודה (נהג במשאית הובלה, נוסע במונית לפגישה וכד') וגם תאונת דרכים בדרך מהבית לעבודה ומהעבודה סוף היום הביתה – היא תאונת עבודה שתוכר על-ידי הביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה, והיא גם תאונת דרכים המכוסה בביטוח החובה. לכן תובעים גם וגם.

ויש אבל. יש שני גורמים שמשלמים שהם הביטוח הלאומי וגם מחברת הביטוח, אבל שניהם משלמים עד לגובה הנזק שנגרם. נסביר. אם הנזק שנגרם לנפגע לפי עקרונות חישוב הנזק הוא בסכום של 100,000 ש"ח, והביטוח הלאומי במסגרת פגיעת העבודה שילם לנפגע 30,000 ש"ח, חברת הביטוח תשלים עוד 70,000 ש"ח.

צריך עורך דין גם לפגיעה בעבודה וגם לתאונת העבודה במצב המשולב של תאונת דרכים ועבודה?

ההמלצה היא חד משמעית: כן.

רוב הזכויות בביטוח הלאומי לתשלום, תלויות בוועדה הרפואית שנערכת בביטוח הלאומי, שתקבע אם נותרה נכות (זמנית וקבועה) מהתאונה, ומהי הנכות. על קביעת ועדה רפואית אפשר לערער לוועדה הרפואית לערערים. מי שאינו בקיא בהליכים אלו, עלול לטעות או לא לדעת מה צריך להגיד או לעשות. זכויותיו יפגעו. עורך הדין יכול ללוות את הנפגע בוועדה הרפואית, להסביר לטעון ולדבר עם הרופא בחדר הוועדה. עורך הדין יכין את הנפגע לוועדה ויסיר חששות. עורך הדין יפנה לרופאים לביסוס טענות הנכות. שכרו של עורך הדין הוא לפי התוצאה אליה יגיע עבור הנפגע. כך שיש לעורך הדין אינטרס נוסף לסייע. ובכלל השכר קבוע בחוק הביטוח הלאומי ועורך הדין מחוייב לשכר שקבע המחוקק כשכרו.

בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה קביעת הועדה הרפואית מחייבת את הנפגע ואת חברת הביטוח לטוב ולרע. ניהול לקוי של קביעת הנכות בוועדה הרפואית בביטוח הלאומי משפיע ישירות ובעוצמה רבה גם על חברת הביטוח בביטוח חובה. נכות נמוכה מהמגיע בוועדה הרפואית היא לא רק פחות תשלום מהביטוח הלאומי היא גם מיד גוררת פחות תשלום מול ביטוח החובה. מכאן החשיבות הרבה למקסם את הנכות בביטוח הלאומי.

איך קובעים מה הנכות הרפואית מהתאונה אם זו לא תאונת עבודה ואין וועדה רפואית?

במצב כזה הנכות תקבע על-ידי מומחה רפואי שימונה בהסכמה עם חברת הביטוח או על ידי בית משפט אם אין הסכמה. המומחה שמונה יקבל חומר רפואי, ישמע את הנפגע ויבדוק אותו, ויכין מסמך הנקרא חוות דעת רפואית שבו יציין את הנכות שמצא לנכון לתת.
לקביעת המומחה שמונה חשיבות רבה על סיכויי הצלחת התביעה בשאלת הסכום שיקבע.

נדגיש כי מינוי מומחה רפואי נייטרלי מטעם בית המשפט הוא מנגנון שקיים בתאונת דרכים ולא רלבנטי למקרים אחרים כמו תאונות עבודה שאינן תאונות דרכים, תביעות רשלנות על נפילה במדרכה וכו'. במקרים אלו התובע הנפגע חייב לצרף בשלב ראשון עם הגשת תביעתו מסמך של חוות דעת, ולעמוד לבדיקת רופא מומחה מטעם חברת הביטוח.