נפגע תאונת עבודה הגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי. עבר ועדה רפואית. נקבעה לו נכות (או נקבע שלא נותרה נכות) – האם בכך סיים את אפשרויות התביעה. ממש לא!
מעבר לפיצוי מהביטוח הלאומי ברובם של המקרים יוכל העובד הנפגע לקבל במסגרת תביעה גם פיצוי נוסף מהמעביד או גורם רשלן אחר, וחברות הביטוח שלהם, בתביעת נזיקין.
לא מדובר בזכות אוטומטית, ולא תמיד האפשרות קיימת. במאמר זה ננסה לעשות סדר. אבל חשוב כבר לדעת שתביעת הנזיקין הזו היא מורכבת, וצריך להתכונן אליה כבר לאחר התאונה
במה שונה תביעת הנזיקין מתביעת נפגע עבודה מול הביטוח הלאומי?
תביעה על פגיעה בעבודה מול הביטוח הלאומי, מזכה את העובד באופן אוטומטי בפיצוי לפי הכללים שבחוק הביטוח הלאומי הקובעים מה מגיע, וכמה. די בקיומה של פגיעה גופנית. בביטוח הלאומי לא נשאלות שאלות של מי גרם לתאונה, האם העובד עצמו אחראי לפגיעתו בחוסר זהירותו. זה לא רלבנטי לבירור וההכרה.
מנגד. תביעת עובד נגד המעביד אינה אוטומטית – ואין זכות בכל מקרה לפיצוי מאת מעביד.
בתביעה נזיקית נגד מעביד, חובת העובד להוכיח שהמעביד בכלל חייב לפצות. ברוב המקרים, התביעה תתבסס על טענת רשלנות של המעביד– שהובילה לכך שקרתה תאונה לעובד.
קיומה של רשלנות היא 'כרטיס הכניסה' לקבלת פיצוי. בלעדיו לא משנה מה הנזק הכספי שנגרם, אין אפשרות לקבל פיצוי.
חלק ניכר מההליך המשפטי בתביעת תאונת עבודה נגד מעסיק מתנהל סביב המעשים, הפעולות, ולרוב המחדלים (מעשים שמעסיק היה צריך לעשות ולא עשה) טרם התאונה ושאלת הסבירות של התנהלות המעביד לפני התאונה, כדי "לייצר" משפטית את כרטיס הכניסה.
מהי רשלנות מעביד, מעסיק?
זהו עניין מורכב במשפט הנזיקי. רשלנות מעביד תוגדר באופן כללי כהתנהלות בלתי סבירה מצידו במעשה או באי מעשה אשר הובילה וגרמה לתאונה.
בגלל שהמילה "סבירות" היא למעשה מושג רחב, הנתון לפרשנויות מרובות – ולא דבר ברור שאפשר לשים עליו את האצבע, הדיון ברשלנות הופך מורכב. מה שסביר לאדם אחד לא יהיה סביר לאחר. את הסבירות בפרט והרשלנות בכלל קובעים לפי הוראות בחוק, בפסיקת בתי המשפט, בעובדות המקרה, ובשילוב של כל אלו ביחד.
בתי המשפט במקרים של תאונות עבודה בדרך כלל לא מחמירים עם העובד שנפגע בתביעות רשלנות נגד מעבידו. ועדיין על העובד להוכיח ולהראות את אי הסבירות של התנהלות המעביד.
מה זה בלתי סביר ביחס למעסיק או מעביד?
על מעביד חלות הוראות שכתובות בחוק ובתקנות וקובעות חובות ברורות להגן על בטיחות העובד, להדריך אותו כיצד לבצע את עבודתו בצורה נכונה ובטוחה, להזהיר אותו מפני הסיכונים שהוא חשוף להם בעבודתו, לספק לו סביבת עבודה בטוחה ומוגנת מפני סיכונים אלה, לספק לו כלים מתאימים ובטוחים לביצוע עבודתו ולוודא כי הוא מיומן בתפעולם, ולהקפיד כי כללי הבטיחות בעבודה נשמרים.
מעבר לחוקים בית המשפט יבדוק ויקבע גם בלי חוק ספציפי אם התנהגות המעסיק הייתה תקינה (סבירה) או לא, באופן שאפשר את התרחשות התאונה.
במקרים בהם המעביד לא הקפיד על החובות הללו, הנוגעות להפעלת מערכות בעבודה ולבטיחות בעבודה – הוא ייחשב כרשלן.
בנוסף, המעביד נושא באחריות למעשים רשלניים שבוצעו על ידי עובדים אחרים שגרמו לפגיעת העובד. גם אם המעביד לא היה מודע להתרשלות זו על עובדים אחרים, הוא אחראי עליה. מצב זה נקרא בשפה המשפטית: אחריות שילוחית.
רשלנות תורמת והשפעתה על הפיצוי?
יתכנו מקרים שבהם למרות שהמעסיק ברשלנותו גרם לפגיעת העובד, גם העובד היה אחד הגורמים שבהתנהגותו תרם לכך שהוא עצמו נפגע. בשפה המשפטית נקרא המצב הזה 'רשלנות תורמת' או 'אשם תורם'.
למשל: המעביד יכול להראות כי אילו העובד היה נזהר יותר או היה מתריע בפני המעביד על בעיית בטיחות או על סיכון שהוא מצוי בו, או מקפיד על כללי עבודה שנמסרו לו – הוא היה עשוי למנוע את התרחשות התאונה.
ונדגים: עובד שקיבל הנחיות לעבוד עם קסדה, אבל לא הקפיד על חבישת הקסדה – ונפגע בשל כך. אם העובד יראה כי המעביד היה מודע לכך שהוא בפועל לא שם קסדה על הראש, ולא פנה לעובד על כך, ולא הקפיד על כך – למעביד אחריות לעובד בנזיקין למרות שסיפק קסדה והורה לחבוש אותה. חובת המעסיק לוודא, כי אמצעי הבטיחות נשמרים ונאכפים והוא אינו יכול להתעלם מהפרת תקנות בטיחות. אבל העובד שידע שהוא פועל בניגוד להוראות הבטיחות ולא הקפיד על חבישת קסדה – יישא ברשלנות תורמת לאירוע, והוא יספוג "על עצמו" חלק מהפיצוי על נזקיו.
במקרים של רשלנות תורמת המעביד לא פטור מתשלום לעובד על נזקיו, אבל הפיצוי לעובד יהיה מופחת, בהתאם לחלקו ותרומתו לפגיעתו שלו.
מה החלק שמוטל על העובד במקרים של רשלנות תורמת?
קודם כל, כל מקרה לגופו, ולנסיבותיו. עובד חדש במקום עבודה אינו אחראי כמו עובד וותיק ומנוסה. רשלנות קשה של המעביד מקטינה גם תרומה ממשית של העובד.
בתי המשפט קבעו כהנחיה שמאחר ועובד רוצה לבצע את עבודתו בצורה נאמנה ולטובת המעביד המשלם את שכרו, יקרו מצבים שבהם הוא לא מקפיד על קיום הוראות הבטיחות, בעיקר כאשר הן מפריעות לו לבצע את עבודתו בצורה טובה או מאטות את קצב העבודה. אמצעי הבטיחות מהווים לעתים גורם מפריע או מאט, וכך גם רצון העובד "לעגל פינות" כדי לבצע עבודתו.
לכן חובת המעסיק לוודא, כי אמצעי הבטיחות נשמרים ונאכפים והוא לא יכול להתעלם מהפרת תקנות בטיחות. המעביד הוא זה שנהנה מפירות העבודה של העובד – ומשכך הוא צריך "לספוג" את העובדה שלפעמים העובד אינו פועל לפי ההוראות; ולוודא כי לא יחרוג מההוראות.
מהם תחומי העבודה הפופולריים לתביעות עם רשלנות?
בכל מקום עבודה תתכן תאונת עבודה לעובד. ועדיין יש תחומים בולטים יותר.
ענף הבניה, והתשתיות הוא דוגמא בולטת למקום עבודה שבו יש סיכונים רבים מעצם טיבה של העבודה. למשל לנפילה מגובה רב; פגיעה כתוצאה משימוש בכלי עבודה שהעובד לא מיומן בהפעלתם; כלי עבודה לקויים, מיושנים ולא בטיחותיים; החלקות באתרי עבודה בבוץ או במדרגות בבניה; פגיעה בשל חוסר ידע מקצועי של העובד. כל אלה נופלים תחת אחריות המעביד.
החוק קובע כי כל עבודה בגובה מעל 2 מטר מחייבת הקמת פיגום או שימוש בבמת הרמה. סולם אינו פתרון נכון וחוקי לעבודה בגובה מעל 2 מטרים. מעביד שלא מספק פיגום או בימת הרמה ודורש מעובדיו לעבוד בגובה העולה על 2 מטר, תוך שימוש בסולם – יהיה חייב ברשלנות, במקרה שעובד שלו נפל תוך כדי עבודתו.
תחום נוסף, הוא מפעלים יצרניים, מסגריות, נגריות. שם נוכל למצוא מכונות עם חלקים נעים שלא נעים כשהם פוגעים בעובד.
עובד על מכונה או בקרבת מכונה שאין לה מגנים על חלקים נעים וגלויים, חשוף לכך שבעת עבודה שגרתית תשומת הלב יכולה להיות מוסחת עד שהוא יפגע מחלק נע במכונה. חובת המעביד לוודא כי לא תהיה אפשרות גישה לאותם אזורים נעים גלויים ולכן מסוכנים במכונה. אם חייבים שיהיה חלק גלוי ונע (למשל במכונת משור) המעסיק חייב לגרום לכך שהפעלת מכונות מסוכנות תיעשה בשיטה ועם אמצעים אלקטרוניים שמוודאים שאין גישה לחלקים הנעים.
מעביד שלא עשה את הנדרש ייראה כרשלן וכאחראי לנזקים שנגרמו לעובד עקב תאונת עבודה.
האם תיתכן רשלנות מעביד בעבודות משרדיות?
גם במשרדים, עובד חשוף לסיכון לפגיעה. חוטי טלפון ומחשב שאינם מקובעים לקיר או לרצפה – וגורמים למעידה; כסאות תקולים או לא יציבים שעובד נפל מהם, חוטי חשמל חשופים.
פגיעה בעבודה היא גם מצב הנקראה מיקרוטראומה שגם היא יכולה להיות פגיעה שנגרמה ברשלנות המעסיק. עבודה שלא בתנאים ארגונומיים (מקלדות מתאימות, מסכי מחשב הממוקמים באופן שימנע פגיעה בצוואר, מניעת תנועות חוזרות ונשנות) הם מקצת הדוגמאות.
נפגעתי בתאונה, מה לעשות ?
מומלץ לתעד מיד את מקום התאונה בתמונות ובסרטונים כמה שיותר סמוך לה. התמונות והסרטונים צריכים להראות את סביבת העבודה וכל מה שאפילו בתחושת הבטן הביא לפגיעה (המכונה, הכביש, הבור). לתעד קיומם או אי קיומם – של שלטי בטיחות והדרכה ליד מקום העבודה. שלטים אלה מחויבים בחוק – והיעדרם או מיקום שלא מספיק בולט יוגדר כרשלנות.
לאסוף שמות של עדים לאירוע. במקרה שהעדים חוששים להעיד כנגד המעסיק בבית המשפט ולהתעמת אתו ישירות – ניתן גם להקליט את השיחה עימם.
אם המעביד או האחראי על המקום שבו הייתה התאונה עורך תחקיר במקום העבודה, לגבי נסיבות האירוע – חשוב לתעד גם את התחקיר בהקלטה; ולקבל את דו"ח התחקיר. ובכלל לפני שמספרים מה קרה רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בנזיקין.
חשוב להקפיד על ניסוח הגרסה העובדתית (סיפור המקרה) בטפסי הביטוח הלאומי. הרישום הזה ישמש בסיס לתביעת הנזיקין ברשלנות. מעביד "שמתנדב" למלא את הטופס, ומחתים את העובד על גרסה, יכול לכתוב דברים שטובים לו ולא לעובד. עובד שחתם בלי להבין זאת, יתקשה בהמשך לחזור מגרסה בחתימתו.
חשוב למרות הכאב, ולמרות חוסר הנוחות להקפיד למסור תיאור בבית החולים (או קופת החולים) לאחר הפגיעה של מה שקרה, ולראות שזה מה שנרשם. נתקלנו בעובדים שלבקשת המעביד מסרו גרסה לא נכונה כדי לסייע למעביד שהתרשל. זאת טובה שתעזור מאוד למעביד ולא לעובד שנפגע.
מומלץ להסתייע בייעוץ עורך דין המתמחה בתחום הנזיקין, שיוודא כי הגרסה העובדתית המפורטת בטפסי הביטוח הלאומי, בתחקיר האירוע במקום העבודה או בכל טופס אחר (למשל: טפסים רפואיים) – אכן מדויקת, תואמת לנסיבות ומאפשרת ביסוס עובדתי של תביעת רשלנות.